~חדשות, ראיון פוליטי~ הערכה חלופית 30%

הניראות של הפוליטיקאים, ואיך היא משפיעה על הבחירה שלנו בהם ובאג'נדות שהם מייצגים (עבודה בתקשורת על זירת החדשות והריאיון הפוליטי) :

מצגת שמסכמת את העבודה:

העבודה הכתובה :

שאלת החקר בה בחרתי לעסוק במהלך עבודתי היא :

" מדוע הנראות של הפוליטיקאים בתקשורת משפיעה על הבחירה של אנשים בהם או באג'נדות אותן הם מציגים?"

ב- 26 בספטמבר 1960 נערך עימות הבחירות הראשון בהיסטוריה בין ג'ון קנדי לריצ'רד ניקסון בשיקגו. במהלך העימות ניקסון חש ברע, אך סירב להתאפר לקראת העימות ונראה מזיע מול המצלמות. החליפה האפורה שלבש נבלעה ברקע האפור של האולפן (העימות צולם בשחור לבן), וניתן היה לראות את זיפי הגילוח שעל פניו. קנדי לעומת זאת "עבר מסך" היטב, ושידר תדמית של אדם צעיר ובריא. אנשים שהאזינו לעימות ברדיו, היו בטוחים שניקסון ינצח בעימות, אך האנשים שצפו בעימות בטלוויזיה העדיפו את קנדי על פני ניקסון. שלושת העימותים שבאו לאחר מכן לא הצליחו לשנות את הרושם הראשוני, וקנדי ניצח את הבחירות.

דוגמה זו הינה דוגמה קלאסית לאופן שבו התקשורת ואמצעיה השונים משפיעים על המסר שמתקבל, שכן בדוגמה זו האנשים שהאזינו לריאיון ברדיו למשל קיבלו אותו בצורה שונה מהצופים בטלוויזיה, וזוהי דוגמה קלאסית לאופן שבו הנראות של הפוליטיקאי משפיעה על המסר אותו הוא מעביר וכתוצאה מכך על הבחירה של האנשים בו.

במהלך עבודתי אבדוק את הקשר שבין הנראות של הפוליטיקאי בכלי התקשורת למסר אותו הוא מעביר לציבור, ואבדוק מדוע הנראות של הפוליטיקאים בתקשורת משפיעה על הבחירה של האנשים בהם.

ובכן, מדוע הנראות של הפוליטיקאים בתקשורת משפיעה על הבחירה בהם? יש לכך מספר סיבות.

נתחיל תחילה לדבר על תיאוריית סדרי היום עליה קראתי במקור הראשון שהצגתי, ולמדתי עלייה בכיתה.

"העיתונות היא הרבה יותר מאשר מפיץ של מידע ודעות. אולי אין היא מצליחה, ברוב הזמן לומר לקוראיה מה לחשוב אך היא מצליחה להפליא לומר להם על מה לחשוב". משפט זה מהווה את הבסיס לאסכולת סדרי היום. לפי האסכולה, אמצעי התקשורת משפיעים בכך שהם קובעים מה הם הנושאים שבני אדם ישוחחו או יחשבו עליהם ובאלו נושאים ידונו בסדר היום הציבורי ובסדר היום הפוליטי. נושאים עליהם ידברו בתקשורת ייחשבו כיותר דחופים וחשובים  מאשר נושאים עליהם לא ידברו בתקשורת. כמו כן, נושאים שיופיעו בראש מהדורת החדשות ייחשבו כחשובים יותר מהנושאים שיופיעו בסופה, ונושאים שיופיעו בדף הראשי של העיתון בכותרת הראשית יראו דחופים וחשובים יותר מאלה שיופיעו בעמוד האחרון.

שלושת סדרי היום- התקשורתי, הפוליטי והציבורי משפיעים זה על זה:

סדר היום התקשורתי משפיע על סדר היום הציבורי  מכיוון שנושאים המפורסמים בתקשורת נתפסים כחשובים בעיני הציבור שיעסוק וידון בהם במרחבים הציבוריים השונים.

סדר היום הציבורי משפיע על התקשורתי  בכך שהתקשורת מסקרת את הפעולות שנעשות בציבור, ואירועים הקשורים לציבור בהתאם לאורך החדשותי שלהם.

סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום הפוליטי מפני שהפוליטיקאים צריכים להיות קשובים לדעת הקהל, ולתת מענה לנושאים שהציבור מוטרד מהם.

סדר היום הפוליטי משפיע על סדר היום הציבורי  משום שההחלטות המתקבלות בפוליטיקה משפיעות על הציבור.

סדר היום הפוליטי משפיע על סדר היום התקשורתי מפני שהפוליטיקאים במעשיהם ובהחלטותיהם מכתיבים לתקשורת במה לעסוק.

סדר היום התקשורתי משפיע על הפוליטי מפני שאמצעי התקשורת מכתיבים לפוליטיקאים באילו נושאים לעסוק ובמה לטפל בהתאם לפרסומים בתקשורת. סדר היום התקשורתי נתפס ע"י הפוליטיקאים כמשקף את דעת הקהל ואת סדר היום הציבורי, ולכן כנציגים של הציבור הם אינם יכולים להתעלם מהנושאים המפורסמים בתקשורת, במיוחד אם היא מבליטה אותם.

אם נסתכל על ההשפעות של סדרי היום אחד על השני ועל יחסי הגומלין ביניהם, נבין כי אחד  התפקידים המרכזיים של סדר היום התקשורתי הוא לתווך בין שני סדרי היום האחרים, לעבד את המידע המתקבל מאירועים הקורים במציאות ולהשפיע באמצעות הנושאים המדוברים בתקשורת על הנושאים עליהם ידונו בשני סדרי היום האחרים.

היות וסדר היום התקשורתי הוא האמצעי העיקרי המתווך בין סדר היום הציבורי וסדר היום הפוליטי, יש למדיה התקשורתית השפעה רבה על התפיסה של הציבור אודות הפוליטיקאים, בין היתר ע"פ המראה החיצוני שלהם. באמצעות המדיום החזותי ניתן לקבל מידע רב אודות הפוליטיקאי: מראה חיצוני, נראות, שפת גוף ועוד...  זוויות המצלמה האופייניות למדיום מבנות מציאות (צילום אדם/ פוליטיקאי מלמטה למעלה משדר עליונות, ואילו צילום אדם/ פוליטיקאי ממבט על משדר נחיתות). באמצעות המדיום השמיעתי, ניתן להבין הרבה על הפוליטיקאי מטון הדיבור, מהתוכן שהוא מציג מהצורה בה הוא מדבר, ומהמשמעות של המבע.

במערכת בחירות מעלים חוקרים שוב את אותו רעיון של קביעת סדר היום: "אמצעי התקשורת ממקדים את תשומת הלב בנושאים מסוימים. הם בונים לדמויות פוליטיות תדמית ציבורית. בהציגם נושאים אלה הם גם מציעים מה לחשוב עליהם ולחוש כלפיהם".

בעזרת סדר היום התקשורתי, והמדיום החזותי, לתקשורת ישנה השפעה רבה על התדמית אותה מקבל הפוליטיקאי בתקשורת, מה שמשפיע בין היתר על הבחירה בו.

אז מדוע בעצם אנחנו בוחרים במנהיג ע"פ המראה החיצוני שלו?

אם חשבנו שכאשר אנחנו בוחרים בפוליטיקאי במהלך הבחירות אנחנו עושים זאת מתוך בחירה מחושבת, בהסתמך על שיקול דעת, אז כנראה שטעינו. במחקר שנערך בכתב העת SCIENCE"" ב- 2009 ע"י שני חוקרים שוויצרים גילה שילדים החל מגיל חמש הצליחו לחזות אילו מועמדים נוטים יותר לנצח בבחירות לפרלמנט הצרפתי על סמך התמונות של המועמדים בלבד.

מחקר זה ביחד עם מחקרים רבים נוספים מוכיח כי המצביעים מושפעים מאוד מהמראה של המועמד. המצביעים נוטים לייחס לפוליטיקאי תכונות ודפוסי אישיות על סמך הפנים בלבד, כמו למשל- נגישות, אינטליגנציה ועוד...

אז מדוע אנחנו מאפשרים להנחות השטחיות שלנו לשמש כקווים מנחים לגיבוש ההעדפה הפוליטית שלנו? ובכן ניתן למצוא לכך תשובה מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שעל פיה, כאשר אדם צריך להתמודד עם מבול נתונים (מגוון דעות, עמדות,תשדירי בחירות, אג'נדות וכו'...) , המוח האנושי נוטה לפשט את תהליך קבלת ההחלטות ע"י הסתמכויות על אסטרטגיות קלות ומהירות כמו שיפוט על פי מראה חיצוני.

כמו כן, היות ופנים נחשבות לגירוי חברתי חזק עבור בני האדם, ויש לנו איזור מיוחד במוח המתמחה בקריאת פנים, אנחנו רגישים מאוד לתווי פנים ולשינויים בהם. אנחנו נוטים לפרש הבעות פנים ומבטים בעיניים כדי להבין את המשמעות של המצב בו נמצא האדם, ואנחנו נוטים לקשר על בסיס דמיון בלבד, בין תווי פנים לביטויים רגשיים, כאשר בפעמים רבות מדובר בתווי פנים שאינם מעידים על תכונה או על רגש, אלא פשוט תווי פנים איתם האדם נולד.

דבר נוסף שגילו הוא שלמראה ולנראות של המועמד ישנה השפעה חזקה יותר על בוחרים בעלי ידע פוליטי קטן יותר מאשר על בוחרים בעלי ידע פוליטי רב יותר, והבוחרים בעלי הידע הפוליטי הקטן יותר יבלו זמן רב יותר מול מסכי הטלוויזיה מאשר אלה עם הידע הפוליטי הרב יותר.

במחקר אחר עליו קראתי במקור השלישי שבחרתי, הראו כי יש הבדל בין מראה של גבר שיזכה במרבית הקולות על סמך המראה לבין מראה של אישה, וכן התכונות המנהיגויות שידרשו מהם יהיו שונות. במחקר השתתפו כ- 70 סטודנטים שמחצית מהם היו גברים ומחצית מהם נשים, והם התבקשו להגדיר עד כמה מוסמך, דומיננטי, נגיש ואטרקטיבי כל אחד מהפוליטיקאים הגברים והנשים שעמדו מולם, על בסיס הפנים של הפוליטיקאים בלבד. התגלה, כי בסך הכל המשתתפים נטו לשפוט פנים זכריים כיותר מוכשרים ודומיננטיים מאשר נקבות, והנקבות כיותר אטרקטיביות ונגישות מאשר גברים. 

הסקר:

במסגרת הסקר שערכתי רציתי לבדוק האם אכן לנראות של הפוליטיקאים יש השפעה על הבחירה בהם.  בסקר שהכנתי, הכנתי 5 שאלות בהן הצגתי למשתתפים תמונות של זוגות מועמדים שמתחרים ביניהם לתפקיד הנשיאות (שישה מועמדים שעיצבתי בתוכנת ה- SIMS"", וארבעה תמונות של פוליטיקאים ידועים שצילמתי מתוך עימותי בחירות בהם השתתפו), כך שעל המשתתפים לבחור מבין כל זוג מועמדים המוצגים זה לצד זה במועמד לו סביר להניח שהיו מצביעים על סמך המראה החיצוני בלבד. בבחירה בין כל זוג מועמדים רציתי לבדוק אילו תכונות חיצוניות של המועמדים משפיעות על הבחירה בהם. בכל אחד מהזוגות התמקדתי בהבדל מהותי אחד בין שני המועמדים, למשל- במראה החיצוני, במעמד הכלכלי, בזווית המצלמה הממוקדת אליו (צילום מלמעלה למטה לעומת צילום מלמטה למעלה), בתאורה, במין, בגיל,בהופעה חיצונית ובמבט למצלמה בעימות בחירות.

בסעיף לאחר מכן יצטרך המשתתף לתת מספר סיבות לבחירה באותו אדם, מתוך רשימה של סיבות, בשביל לבדוק מה המראה החיצוני של המועמד משדר לצופה כאשר הוא צופה בו.

בהמשך שאלתי את המשתתפים בסקר שתי שאלות נוספות- שאלתי אותם מה הסיבות שבגללן הם בוחרים במועמד באופן כללי, בשביל להשוות בין הסיבות לבחירות שעשו בשאלון לעומת הסיבות הרגילות לבחירה במועמד מסויים,ושאלתי בנוסף האם המשתתפים חושבים שהסיקור של הבחירות בתקשורת משפיע על הבחירה שלהם.

 קישור לסקר :

https://docs.google.com/forms/d/1rzXVOQlwXy0Rx_26LsjYXefFskIqwIf1c_KjUGn7V_0/edit

תוצאות הסקר:

מתוצאות הסקר למדתי המון על שאלת החקר שלי, ועל הסיבות שבגללן אנשים בוחרים באדם מסוים למנהיג.

בשלוש מתוך חמש השאלות בהן ביקשתי מהמשתתפים בסקר לבחור במועמד אחד מבין שניים, נבחר ברוב קולות המועמד אותו הגדרתי מראש כ "יפה יותר"/ "מרשים יותר מבחינה חיצונית". תוצאה זו מוכיחה לי שאכן ישנה השפעה של המראה החיצוני של המועמד על הבחירה של האנשים בו.

בשני השאלות בהן הניסוי "לא הלך" ניתן להסביר את ה"כישלון" במספר דרכים. בשאלה בה הצגתי מועמדת לעומת מועמד הופתעתי לגלות כי המועמדת קיבלה יותר קולות מאשר המועמד, אך לדעתי אפשר להסביר את התוצאה הזו, מכיוון שבימינו החברה הישראלית למרות רמת השוביניזם ההולכת וגדלת בה,  היא עדיין פתוחה ומקבלת נשים יותר מאשר מה שהיה בעבר, ולכן מכיוון שהאישה התאימה לאנשים יותר בתור מנהיגה מהמועמד השני, היא זכתה ברוב קולות. סיבה נוספת, היא כמו שהסבירו באחד ממקורות המידע בהם השתמשתי לעבודה, והוא שאנשים מחפשים בפוליטיקאי זכר תכונות שונות המשתקפות במראה החיצוני שלו מאשר התכונות אותן יחפשו בפוליטיקאית/ במנהיגה. ככל הנראה תווי פניה של האישה שידרו תכונות מנהיגותיות נשיות טובות יותר משל יריבה הגברי, ולכן זכתה.

בשאלה בה הצגתי תמונות של ביבי נתניהו ושל שמעון פרס במהלך העימות שלהם ב- 96, ניתן להסביר את העובדה שפרס זכה במספר רב יותר של קולות למרות שהנראות שלו ,"מעבר המסך" שלו  בעימות והמבט שלו לכיוון המצלמה לא היו טובים כמו של ביבי, בכך שהמראה המבוגר של פרס ככל הנראה תרם לתדמית שלו כאדם חכם ובעל ניסיון המתאים להיות ראש ממשלה. אך מכיוון ובבחירות ההיסטוריות האמיתיות שהתרחשו בשנת 1996 ביבי היה זה שניצח את העימות ואת הבחירות עצמן בהמשך, נראה כי האנשים שהצביעו לפרס בשאלון שערכתי עשו זאת מתוך כוונה פוליטית, או על סמך התדמית שיש לפרס היום בתקשורת. הבחירות שנערכו ב- 96 מוכיחות גם הן שהנראות משפיעה על הבחירה.

הסיבות שבגללן האנשים טענו שהצביעו למועמד בו בחרו היו מגוונות, אך רובם הסבירו את בחירתם: "כי המועמד נראה כריזמטי יותר", "כי הוא נראה הכי אמין", "כי הוא נראה הכי ישר והגון" , "כי הוא נראה הכי ראוי", "כי הוא נראה הכי חזק", ו"כי הוא נראה טוב יותר". מעטים הודו כי בחרו במועמד כי לדעתם הוא נראה כמו מישהו שמחזיק באותן הדעות הפוליטיות כמו שלהם, או כי הוא נראה ממעמד כלכלי גבוה יותר. ממצאים אלו ניתן ללמוד המון על המסקנות שאנשים נוטים להסיק על אנשים ועל מנהיגים על בסיס המראה החיצוני שלהם בלבד, מה שעוד יותר מחזק את המסקנות שהסקתי לגבי שאלת החקר.

כאשר שאלתי אנשים מה הסיבות שבגללן הם בוחרים במועמד כלשהו בד"כ בבחירות אנשים ענו בעיקר שזה בגלל שהוא המועמד הראוי ביותר בעיניהם, כי הוא נראה הכי אמין, כי הם מזדהים עם המפלגה שבראשה המועמד עומד, ומכיוון שהם יודעים שהמועמד בו בחרו עשה דברים טובים למענם ולמען המדינה. מכאן יכולתי להסיק שלא ניתן לבחור בפוליטיקאי רק על סמך המראה החיצוני, מכיוון שגם המפלגה, הדעות, המעשים  והסביבה  של המועמד ושל הבוחר משפיעים על הבחירה, אך ללא ספק למראה החיצוני ולנראות יש השפעה על הבחירה, משום שבשאלות הקודמות של הסקר אותם המועמדים "זיהו" מי מהמועמדים נראה הכי ראוי והכי אמין על סמך מראה בלבד.

כאשר שאלתי את הנשאלים האם הם חושבים שהסיקור של תעמולת הבחירות על סוגיה השונים בתקשורת משפיעים על הבחירה שלהם במועמד, התשובות היו חלוקות, אך הרוב ענו שכן (82.3 סה"כ ). מכאן ניתן לראות בצורה ברורה שהסיקור של הבחירות באמצעי התקשורת השונים אכן משפיעים על הבחירה ועל הפרשנות המילולית והויזואלית אותה מקבלים הצופים אודות המתמודדים דרך המדיומים השונים. לפי דעתי התקשורת משפיעה על הבחירה גם של ששת הנשאלים שטענו כי הסיקור בתקשורת לא משפיע עליהם, וגם של שלושת הנשאלים שלא ידעו כיצד לענות, מכיוון שבעולם המודרני בו אנחנו חיים, ומאחר והתקשורת היא האמצעי הכמעט בלעדי דרכו אנחנו מקבלים מידע אודות הפוליטיקאים ואודות המתרחש בסדר היום הפוליטי, כמעט ואין סיכוי שהתקשורת לא תשפיע כלל, ואפילו לא בקצת על הבחירה של הבוחר.

קישור לתוצאות:

 https://docs.google.com/forms/d/1rzXVOQlwXy0Rx_26LsjYXefFskIqwIf1c_KjUGn7V_0/edit?usp=forms_home#responses

קישור של שישה מושגים מתוך זירת החדשות, וזירת הריאיון הפוליטי לשאלת החקר:

מתוך זירת החדשות:

אסכולת סדר היום:

1)                סדר יום תקשורתי- הנושאים בהם התקשורת עוסקת ומפרסמת אותם. היא קובעת את הבולטות שלהם, את מיקומן במהדורה, את אורכם, גודל הכותרות אותן הם מקבלים ועוד... סדר היום התקשורתי נקבע בהתאם לאירועים שקורים ביום- יום, או בהתאם לאירועים מסוימים שהתקשורת בוחרת לעסוק בהם.

2)                סדר יום ציבורי- נושאים שהציבור עוסק בהם. ניתן לזהות אותם באמצעות תגובות של הציבור, הפגנות, מחאות שביתות, ועוד...

3)                סדר יום פוליטי- נושאים שהמערכת הפוליטית עוסקת ודנה בהם, לדוגמה- הצעות וחוק.

 

שלושת המושגים האלה שנכנסים תחת אסכולת סדרי היום, מתקשרים לעבודתי, מכיוון שכאשר אנחנו שופטים פוליטיקאי לפי מראה אנחנו למעשה עוסקים בו בסדר היום הציבורי על בסיס מידע שקיבלנו מסדר היום הפוליטי, דרך תיווך של סדר היום התקשורתי.

סדר היום התקשורתי לא אומר לנו אמנם מה לחשוב, אלא על מה לחשוב, ובאמצעות הצורה שבה הוא מדרג חשיבות של נושאים בתקשורת באמצעות הבלטה שלהם, הוא משפיע על הנושאים שבהם יעסקו בציבור.

מתוך זירת הריאיון הפוליטי:

4)                הריאיון המשודר- הריאיון שאנחנו יכולים למצוא במדיום המשודר (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט.) הטלוויזיה והרדיו מרבים להשתמש בטכניקה של ריאיון חי, ככלי להעברת מידע ולהבהרתו. בכך הם מנצלים את היתרון של המדיום- כזריז ומיידי שיכול להסתפק בטכנולוגיה כדי לשרת במהירות את הצרכן- המאזין. הריאיון המשודר מתאפיין גם ביכולת העברה של מידע שאיננו רק וורבאלי. המאזינים יכולים להתרשם מן המרואיין לא רק באמצעות המילים שהם שומעים, אלא גם באמצעות גוון הקול, חיתוך, קצב הדיבור, ונעימת הדברים. לא רק מידע עובדתי עובר בריאיון מסוג זה, כי אם מידע התנהגותי שיש בו כדי לתרום להתרשמות הכללית של המאזין מן המרואיין ומן המסר שלו.

5)                משמעות הפעולה של הדובר-  הכוונה של הדובר במבע. המשמעות שהדובר ניסה להטעין בתוך המבע. לפעמים היא משמעות שחבויה בתוך המילים.

6)                משמעות הפעולה כפי שהובנה ע"י הנמען-  המשמעות שהנמען הבין מתוך המבע ומתוך הפרשנות שלו.

הריאיון המשודר הוא אחד האמצעים דרכם סדר היום התקשורתי מגשר בין סדר היום הפוליטי לסדר היום הציבורי. הריאיון המשודר משמש ככלי להעברת מסר ולהבהרתו, והוא משרת את הציבור המאזין. גוון הקול, חיתוך, קצב הדיבור ונעימת הדברים משפיעים להבנת המידע ההתנהגותי אודות הפוליטיקאי, וביחד עם משמעויות הפעולה השונות כפי שהובנו ע"י המוען והנמען, ועם הנראות החיצונית של הפוליטיקאים,  ישנה השפעה חזקה של התקשורת על המסר אותו אנחנו מקבלים, שהוא במקרה זה הפוליטיקאי.

דוגמה מעולם התקשורת לששת המושגים הוא העימות התקשורתי לפני הבחירות בעצמו. בעימות התקשורתי ששת המושגים משחקים תפקיד, מכיוון שהעימות הוא חלק מסדר היום התקשורתי המגשר בין סדר היום הציבורי לפוליטי, מכיוון שמדובר בסוף של ריאיון משודר, ומכיוון שהמשמעויות של המבע משחקות תפקיד חשוב בעימות ביחד עם הנראות.

ניתן לראות כל זאת בעימות המשודר של ביבי נתניהו בעימות מול בוז'י שנערך ב- 2015. ניתן לראות את היתרון של העימות כמעביר מידע חשוב לציבור, את הנושאים אותם בוחרים להעלות בעימות על הפרק, ובעזרתם מכתיבים את סדרי היום,את  משמעויות  הפעולה של הדוברים בעימות כפי שהובנו ע"י הנמענים (וגרמו לבחירה או לאי בחירה בהם), והכי חשוב- איך הנראות של ביבי ובוז'י בעימות (ביבי מוקרן על מסך גדול ואילו בוז'י נראה בגודלו הטבעי), ביחד עם המראה החיצוני שלהם ושפת הגוף משפיעה על הבחירה של האנשים בהם, ועל ההבנה של המסרים אודות שניהם בעימות.

קישור לעימות: https://www.youtube.com/watch?v=lEswhqPn8IQ