גישת ההגמוניה
גישה זו
טוענת שמטרת התקשורת היא לקבוע את סדר
היום המכתיב לציבור איך ומה לחשוב בהתאם לצרכי השלטון ההגמוני. (הכוונה לשלטון
הגמוני הוא לאו דווקא השלטון עצמו במדינה/ ראש הממשלה, אלא לבעל ההון השולט בכלי
התקשורת). ע"פ התיאוריה הזו התקשורת מכתיבה לצופה ערכים ודעות ע"פ
האינטרסים הכלכליים והחברתיים של בעלי ההון השולטים. ע"פ התיאוריה, מחאות
חברתיות לא יהיו רצויות ע"י בעלי ההון השואפים לשמור על המצב הקיים, ויסוקרו
בכלי התקשורת בהתאם לאינטרסים של בעלי ההון. צפייה במחאות חברתיות תעניק לצופה
תחושה שהוא פעיל בתהליך של שינוי חברתי אף על פי שהוא אינו פעיל במציאות, מה
שיפחית את הרצון של האנשים לצאת למחאות חברתיות בפועל, שיפילו ויערערו את היציבות
של השלטון ההגמוני.
הכתבה על מחאת הגז באתר מאקו שפורסמה ב-7/11/2015 ונקראת: "המחאה נגד מתווה הגז: עימותים ומעצרים בת"א " , משקפת את גישת ההגמוניה במספר דרכים:
1)
פתיח הכתבה:
"המפגינים נגד מתווה הגז התעמתו עם כוחות המשטרה וחסמו צירים מרכזיים בעיר,
לפחות 10 מהם נעצרו. ברחבי הארץ התאספו אלפים במחאה נגד המתווה שצפוי לצאת לדרך:
"זה שוד של משאבי הטבע שלנו" "
בפתיח הכתבה ובמהלכה משתתפי המחאה מוצגים כמוחים אלימים המתעמתים עם כוחות המשטרה וחוסמים
צירים מרכזיים בעיר. באמצעות שימוש בתיאורים שליליים של המפגינים על הגז ובשימוש
במילים המנסות לשמור על ניטרליות כמו למשל: "לטענתם"/"לדבריהם","מעורר
מחלוקת", "מתחו ביקורת", וציטוטים עם דעות של אנשים אחרים, כותב
הכתבה יוצר תחושה של ריחוק מהמוחים ומנושא המחאה, ומציג אותה כדבר שלילי, לא חשוב
ולא רלוונטי, ובכך משמר את האינטרסים של ההגמוניה להשתקת המחאה.
(צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
2)
כותב
הכתבה מציין כי אלפי מפגינים מרחבי הארץ הגיעו להפגין במחאה. מטרת הנתון הזה היא
לא לעודד אנשים נוספים להפגין ולהצטרף אל המחאה, אלא המטרה היא להראות שכבר יש
אנשים רבים שמפגינים ברחבי הארץ ולכן אין צורך בעוד. סיבה נוספת לסיקור מספר
המפגינים יכולה להיות הרצון של כותב הכתבה להציג את המפגינים כמטרד אלים וגדול המפריע לסדר היום התקין, ובכך למנוע
מהצופה לרצות להצטרף למחאה האלימה והמסוכנת.
(צילום: הרצל יוסף)
3)בסיקור
המחאה כותב הכתבה לא נותן בכלל מידע על מתווה הגז עצמו ועל הסיבה המלאה למחאה. כותב הכתבה מתאר את המחאה כמחאה נגד בעלי
ההון והשלטון ובעיקר נגד ביבי נתניהו ואריה דרעי, אך אינם מספרים את הסיפור המלא
של מהו מתווה הגז, מי עומד בראשו, ומדוע זהו נושא שאמור לגעת בכולנו ולהיות
רלוונטי לכולם. הסיבה לכך שכותב הכתבה מחסיר את המידע הזה היא שהמידע הזה נוגד את
האינטרסים של השלטון. מחיפוש קצר במפת הבעלויות של התקשורת של ה"עין
השביעית", מצאתי שבתו של יצחק תשובה, שהוא אחד מבעלי ההון במדינת ישראל,
ושאיתו עומד להיחתם הסכם הגז המדובר, היא אחת מהבעלים של מאקו, מה שמחזק את גישת
ההגמוניה שעל פיה השלטון הוא הקובע והשולט בכלי התקשורת, ושהתכנים המוצגים בתקשורת
מייצגים את האינטרסים של בעלי ההון השולטים בהם.
צ צילום- תומר נויברג, פלאש 90
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה