יום חמישי, 31 במרץ 2016

~הכיתה כזירת תקשורת~


2 מודלים של תקשורת ודוגמאות:


מודל לאסוול:
בתשדיר הבחירות של יש עתיד שפורסם ביוטיוב לפני שנתיים.




מודל דה פלר:
בכתבה שנכתבה על טוקבקיסטים ופורסמה באתר הארץ עיתון הארץ לפני מספר חודשים.












מודל זה הוא מעגלי- אדם קורא את הכתבה ומשאיר תגובה (טוקבק). אדם אחר שקורא את הטוקבק מגיב עליו וכן הלאה. כל זה מתרחש בערוץ התקשורת (הארץ).         

~חדשות ועיתונאות~

טיולים שנתיים או לא חיים! - כתבה עיתונאית בתקשורת:

כתבתה של נגה שירצקי :)

 בינואר האחרון פתחו תלמידי ישראל בשביתה לאחר שארגון המורים החליט לבטל את הטיולים השנתיים בכל בתי הספר העל יסודיים בארץ. השביתה נערכה אמנם רק יום אחד, ונדמה היה שמדובר בהצלחה מסחררת. מסתבר שזה היה מוקדם מדי בשביל לחגוג- חודש מאוחר יותר ארגון המורים הודיעו שוב על ביטול הטיולים החל מה-1 במרץ ועד להודעה חדשה.
בכתבה- על ההחלטות והסיבות שהביאו לביטול הטיולים, על השביתה שהייתה, וכמובן דעתנו בנוגע לביטול הטיולים.

הזיכרונות הכי טובים של כל מי שסיים אי פעם תיכון מימי התיכון שלו היו בעיקר מהטיולים השנתיים, דבר שאנחנו ככל הנראה לא נזכה לזכור. ההחלטה על ביטול הטיולים קשורה בעיקר בעניינים משפטיים כתוצאה מטיולים בהם הזיכרונות היו פחות מהנים מבדרך כלל,  טיולים שהסתיימו באסון. 

לפני כחמש שנים יצאו תלמידי שכבה י' מבית בספר התיכון "אורט" גבעת רם בירושלים לטיול שנתי בצפון הארץ, טיול שהסתיים באסון. האסון התרחש כאשר נתנאל איראני בן ה-16 נמצא בקרקעית בריכת גופרית מחוממת בחמי טבריה ע"י חבריו, בזמן ש- 250 תלמידי השכבה רחצו במקום במסגרת פעילות ערב שכבתית ללא השגחה. במותו של איראני נמצאו אשמים מנהל בית הספר, רכז השכבה, מחנך הכיתה והמציל, ולאחר מאבק משפטי ארוך שניהלה אחותו הם גם יועמדו לדין. (המידע לקוח מתוך כתבה שהתפרסמה בוואלה חדשות בנובמבר האחרון). הפתיחה מחדש של תיק החקירה על טביעתו של איראני הייתה אחד הגורמים העיקריים שהביאו את ארגון המורים להחלטה, ובנוסף, היא העלתה גם מחדש שאלות הקשורות לאחריות ובטיחות בכל הנוגע להוצאה של תלמידים לטיולים שנתיים. (בשביל לקרוא עוד על האירוע ועל מותו של איראני מומלץ לקרוא את הכתבה מתוך וואלה חדשות שמצורפת למעלה).



בדצמבר האחרון הודיע ארגון המורים שמורים לא יסכימו ללוות טיולים עד שמשרד החינוך לא יסדיר להם חסינות מתביעות פליליות, ויוריד מהם את האחריות במקרים בהם תלמידים נפגעים או נהרגים בטיולים. בכתבה שפורסמה ב-Ynet בדצמבר האחרון הודיע יו"ר הארגון רן ארז שלאחר חופשת חנוכה המורים לא יצאו לטיולים מכל סוג שהוא, למעט ימי שדה של של"ח, תיאטראות, מוזיאונים, הכנה ויציאה לפולין ולתחרויות ספורט.

ה"קרב" אמנם הוא בין ארגון המורים, משרד המשפטים וביניהם נמצא גם משרד החינוך, אבל הנפגעים היחידים מכל הבלגאן הזה הם התלמידים. יו"ר מועצת התלמידים גל יוסף קיימה באותו החודש פגישות גם הגורמים הרלוונטיים הקשורים בביטול הטיולים בניסיון לגשר בין הצדדים, בהמשך היא גם שלחה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשת עזרה, וכשגם זה לא עזר היא איימה בשביתה שמומשה כחודש לאחר מכן, ב-14 בינואר 2015 כשכל תלמידי ישראל שבתו במטרה "לחזור לשבילים". (בשביל לקרוא עוד מומלץ לקרוא את הכתבה מתוך Ynet שמצורפת למעלה, ואת הכתבה שפורסמה במאקו בינואר האחרון.)




אמנם נדמה היה כי השביתה הצליחה לאחר שעוד בערב הראשון של השביתה נראה כי ארגון המורים ומשרד החינוך הגיעו סוף סוף להסדר, וארגון המורים החזיר את הטיולים. אך כמו שצוין בפתיח, זה היה מוקדם מידי בשביל לשמוח, לפני כחודשיים הוחלט שוב על ביטול הטיולים החל מה-1במרץ ועד להודעה חדשה, לאחר שלטענת ארגון המורים משרד החינוך לא עמד בהתחייבויות לפתוח משא ומתן למינוי קציני ביטחון בבתי הספר ובטיולים, ובקיצור נוהלי הבטיחות למורים שמופצים כיום כספר באורך של 360 עמודים. (מומלץ לקרוא עוד בכתבה מתוך וואלה חדשות שפורסמה בפברואר האחרון).

בכתבה מתוך Ynet שפורסמה בדצמבר האחרון- נמסר מארגון המורים לאחר החלטתם לבטל את הלימודים בפעם הראשונה: "המצב הקיים היום הוא בלתי נסבל. מורים נאלצים לעשות עבודה שאף אחד לא הכשיר אותם אליה. לא ייתכן שספר הנחיות עב כרס של משרד החינוך שגדל מדי שנה ומטיל אחריות לבדיקה של המורה בכל מיני סוגיות שונות שלא בתחום התמחותו ישמש כעלה תאנה. ארגון המורים לא מוכן יותר שילדים יהיו חשופים לפגיעות, ארגון המורים לא מוכן יותר שמורים ומנהלים יחיו בחשש אדיר כל אימת שמתקיים טיול".

אנחנו באופן אישי מבינים את המורים ואת האחריות העצומה שנדרשת מהם בכל פעם שמתקיים טיול, אך אנחנו עדיין לא מבינים מדוע אנחנו התלמידים הם אלו שצריכים להיפגע. לפי דעתנו גם כשהטיולים יחזרו, למורים המלווים עדיין תהיה חייבת להיות אחריות כלשהי על התלמידים, ויהיה עליהם להמשיך ולעשות את המקסימום כדי למנוע תאונות ופגיעות של תלמידים. מה שכן, לדעתנו צריך שיהיה פיקוח קפדני יותר על נושא הבטיחות בטיולים, מה שיהיה חלק מעבודתו של קצין הביטחון, שיצטרך לשלוט בכללי הבטיחות, לתדרך את המורים, לפקח ולהשגיח עליהם. לדעתנו בכל הנוגע לאחריות, מי שצריך לשאת בה הוא רק מי שלא פעל לפי הנהלים ונהג ברשלנות. למשל,  כאשר מנהל מאשר ל-250 תלמידים להיכנס לבריכה ללא השגחה של המורים בניגוד להנחיות, מדובר לגמרי ברשלנות, וכולנו כבר יודעים איך הסיפור הזה הסתיים!